מעבר לחכמתו האדירה, הרב זצוק״ל היה איש שכולו סובלנות ואהבת העם. אבל הרגשנו, שעקב קשיי התקופה במהלך ההתמודדות עם מחלת הקורונה, לא היה לנו זמן להפנים ולחוות את גודל האבידה אשר ספגנו, שניחתה עלינו בתקופה כל כך תלושה ולא צפויה, בה כולם רחוקים איש מרעהו.
אחד מגאוני הדור הלך מאיתנו!
הרב, שהיה אבינו ומורנו. הראשון לציון, שפסקי ההלכה שלו נלמדו ברבים, אך ברוב צניעותו רשם בצוואתו: ״תודה שזכיתי במה שזכיתי.״ מי יתננו כמותך, רבנו?
הרב, שהתייחס לקטן כאל גדול, שבענוותנותו נהג להוסיף באהבה בקרב העם.
ובכל זאת, לווייתו של הרב זצוק״ל נערכה בנוכחותם של אנשים ספורים. עקב ההנחיות, לא התאפשר כמעט לאיש מאיתנו לקחת חלק בפרידה. מיליונים (!) צפו בלוויה באמצעות המדיה, אך נבצר מכולנו, מכולכם, לקחת חלק במסע של הרב.
והלב נחמץ.
מרגע הפטירה של הרב כולנו מסתובבים מזועזעים ושואלים את עצמנו, זו תורה וזו שכרה??
איפה הכבוד האחרון לרב שתורתו האירה לרבים כל כך?
בימים אלו, אנו רוצים להגדיל ולהמשיך את דרכו של הרב אליהו בקשי דורון זצ״ל, ולהמשיך בבניין לימוד תורתו ודרכו.
לצורך כך, אנו מקווים לבנות ולהגדיל את בניין הישיבה של הרב, על מנת להפיץ תורה ולהאדירה, התורה שהיתה תורתו של הרב.
מלווים את הרב בדרכו!
התרומה מוכרת לצורכי מס לפי סעיף 46א